תקופת הקורונה: להפוך את האתגר להזדמנות לפרוץ את גבולות המרחב, המקום והזמן

אטי אדר, ראש מינהל החינוך בעיריית ראשון לציון, מספרת על השנה המורכבת ביותר שחוותה מאז כניסתה לתפקיד. בריאיון מיוחד עם החזרה לשגרת חינוך, היא מונה את האתגרים הרבים איתם נאלצה המערכת להתמודד בשנה החולפת, וגם את ההזדמנויות שנוצרו למורים ולתלמידים. ריאיון עם מנהלת ואשת חינוך שעומדת בראש מערכת החינוך מהגדולות והמובילות בארץ

השנה האחרונה הייתה מורכבת. הקורונה פגעה בכולם ולא פסחה גם על מערכת החינוך העירונית. מסגר לסגר, התלמידים נשארו בבתים ונאלצו להסתגל למציאות המשתנה שהכתיבה המגפה. מערכת החינוך נסגרה ונפתחה חלקית לסירוגין, התלמידים עברו ללמידה מרחוק, שהולידה גם היא קשיים, ומינהל החינוך נאלץ לנהל את המערכת בתוך מציאות שהכתיבה כללים אחרים, לא מוכרים.

כעת, כשמערכת החינוך חוזרת לשגרה מלאה, אפשר להסתכל לאחור ולנסות להבין מה עברנו ומה למדנו, והאם נשכיל לקחת את המשבר כהזדמנות ללמידה ולצמיחה אחרת.

אטי אדר, ראש מינהל החינוך בשלוש השנים האחרונות, מכירה את מערכת החינוך העירונית על כל היבטיה. לפני כניסתה לתפקיד המורכב והמאתגר, היא שימשה מנהלת אגף חינוך על יסודי במינהל החינוך, ולפני כן מנהלת קריית החינוך השש שנתית מקיף ג' "העמית", אותו הובילה גם לזכייה בפרס חינוך ארצי היוקרתי ובפרסים נוספים בתחום הספורט ובתחום הערכי.

מה האתגר המרכזי שניצב בפני המורים בלמידה מרחוק?
"המורים היו צריכים להתמודד עם חוסר ודאות ולהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, להיות יצירתיים תוך מתן מענה למגוון הרחב של הילדים, לאתר את אלה המתקשים בלמידה בזום ואת הילדים עם הבעיות הרגשיות, כיוון שברור לכולנו שתקופת הקורונה העצימה בעיות אלו. למעשה המורים לימדו מרחוק ועליהם הייתה האחריות שהתלמידים ימשיכו להרגיש קרוב".

מתן מענה רגשי וחברתי לילדים

אילו פעולות נקט מינהל החינוך על מנת להתמודד עם המורכבות בשנה קשה זו?
"השנה האחרונה הייתה מורכבת ושונה לכולנו. שנה זו העניקה הזדמנויות לשדרוג דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה, אך יחד עם זאת היינו צריכים לתת מענה רגשי וחברתי לאורך כל התקופה במפגשים אישיים וקבוצתיים. הקשיים של התקופה שעברנו מתחילים לצוץ עכשיו, עם החזרה לבתי הספר. הילדים, ששהו בבית שעות רבות, שמרו על אחיהם הקטנים, לא השתתפו בחוגים ובתנועות נוער - מתקשים עם החזרה לשגרה. חלקם אף נאלצו לצאת לעבודה. דברים בסיסיים שהוטמעו בעבר, חייבים להיבנות מחדש.

עלינו לעבוד על חיזוק השייכות, הדימוי העצמי ופיתוח המיומנויות החברתיות של תלמידינו. ראשון לציון השקיעה שעות רבות בתקופת הקורונה במפגשים חינוכיים וחברתיים עם גורמי חינוך וטיפול. השירות הפסיכולוגי החינוכי הקצה תכניות לקהילה, להורים ולילדים. רבים ניצלו מענה זה. נמשיך לשלב סוגי מענה אלו גם בתקופה זו בתוך בתי הספר ביחד עם הייעוץ החינוכי. ההקשבה וההכלה של הקשיים שחוו הילדים הם נר לרגלנו לדרכי טיפול, ותפקידנו לתת מענה שונה ומגוון בהתאם לצורך.

שנת הקורונה לימדה, פיתחה ובעיקר העניקה הזדמנויות לשדרוג דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה. המורים עבדו קשה מאוד על מנת ליצור שיעורים אחרים. בנוסף, עיריית ראשון לציון יצרה ובנתה מרחבים חדשניים בבתי הספר ובגנים כדי לאפשר את הלמידה האחרת. מרחבים אלה - גינות חקלאיות, חדרי תקשורת, חדרי בריחה וכו' - המכילים ציוד מתקדם וחדשני, הפכו את הלמידה לחווייתית".

איך עברה עליך השנה האחרונה באופן אישי?
"תקופה מורכבת, מאתגרת. לשמחתי יש לנו מנהלים וצוותי חינוך מדהימים, מגויסים ומחויבים שנרתמו לכל משימה בשנה הזו. הקורונה גילתה את ההון האנושי של מערכת החינוך העירונית – מנהלים, מורים, מנהלות גן ואנשי צוות שגילו מנהיגות, חוסן, יצירתיות וגמישות מחשבתית בתקופה המורכבת שעברנו. תודה להנהלת העירייה שהלכה אתנו כתף לצד כתף, הובילה מדיניות, הכווינה ונתנה גיבוי לכל המהלכים. תודה אישית לראש העירייה רז קינסטליך, למחזיקת תיק החינוך ליאל אבן זהר ולמנכ"ל העירייה דודי גיל, וכמובן תודה למינהל החינוך".

נוער מתנדב, נפלא וערכי

האם זכורה לך חוויה מסוימת במערכת החינוך שלנו, יוזמה מיוחדת שהייתה ונגעה לליבך?
"בעיקר הסולידריות החברתית. התגייסות הנוער עבור נזקקים ומבוגרים שלא יכלו לצאת מבתיהם. מקרה אחד מיוחד שזכור לי היטב היה של נער מתנדב שנדרס בעודו רוכב על קורקינט. מצבו היה קשה. אמו, שנאלצה לשהות עמו יומם וליל, חשפה את קשיי המשפחה. וכאן נרתמו תלמידינו הטובים והרבים לסיוע ולעזרה ודאגו לכל המשפחה למצרכי מזון ולארוחות, דאגו לשעות שמרטפות לאחיו הצעירים, לניקיון ולסידור הבית וכן לתפעול השוטף של כל מה שנדרש, כדי שהאם תוכל לסעוד את בנה בבית החולים. עד היום תלמידינו מתנדבים ותורמים למשפחה, וזוהי ערבות הדדית במלוא מובן המילה".

לסיום, מהן ההזדמנויות שכדאי לנצל מהמשבר הזה ולשמר בשגרה?
"אני רואה את הקורונה כהזדמנות לשדרוג מערכת החינוך. אנחנו מנסים לבנות לשנה הבאה תכנית בה האוטונומיה של המנהלים תגדל, מערכת השעות תשתנה (לא עוד 45 דקות הוראה), הלמידה תתקיים במרחבים שונים, מספר מקצועות הלימוד יירד, תפקיד המורה ישתנה ממורה מעביר ידע למורה מנחה, והדגש יוסיף להיות על רכישה והעצמה של מיומנויות רגשיות וחברתיות.
אנו מבקשים לחנך את התלמידים להמשיך ולהתמודד עם שינויים בכל תחומי החיים, כי מי שמסוגל לגלוש על שינויים, יוכל לפתח חוסן מול אתגרים ולחיות חיים בריאים ומשמעותיים. שהרי אלו הם החיים".