היסודות לבניית עיר ידידותית

היסודות לבניין עיר ידידותית כוללים ארבעה עקרונות מפתח הלקוחים מן האמנה לזכויות הילד:

מניעת אפליה (סעיף 2 באמנה):
עיר ידידותית לילדים היא כזו הידידותית לכל הילדים ללא יוצא מן הכלל. יש לתת את הדעת ולטפל במקרים של ילדים הסובלים מאפליה בנגישות לזכויותיהם. אפליה משפיעה על ילדים בדרכים שונות ויש סוגים שונים של ילדים מופלים שיש לדאוג להם - ילדים שחיים ברחובות, ילדים נכים/מוגבלים, ילדי מיעוט אתני או מקבוצות מיעוט אחרות, ילדים עובדים.

טובת הילדים (סעיף 3 באמנה):
עיר ידידותית לילדים מבטיחה שטובת הילדים נלקחת בחשבון בכל הפעולות הנוגעות לילדים. יש לתת עדיפות לילדים ולשים את צרכיהם בראש. מרבית הפעולות הנעשות ברמה העירונית נוגעות לילדים, במישרין או בעקיפין, ועל כן יש לוודא שכל המחלקות וכל הרמות השונות של הממשל יהיו מודעות ורגישות להשפעה שיש להחלטות מדיניות קיימות וחדשות על ילדים.

זכותם של כל ילד וילדה לחיים ולמקסימום התפתחות (סעיף 6 באמנה):
עיר ידידותית לילדים שואפת למקסם את הישרדותם ואת התפתחותם של כל ילדיה באמצעות מתן התנאים האופטימליים לילדות ולחיי הילדים בהווה. התפתחות, בהקשר של האמנה, משמעה התפתחות פיסית, נפשית, רוחנית, מוסרית, פסיכולוגית וחברתית.

הקשבה לילדים ומתן כבוד לדעותיהם (סעיף 12 באמנה):
בעיר ידידותית לילדים הילדים נראים ונשמעים. השתתפותם הפעילה כאזרחים וכבעלי זכויות מקודמת. העיר מבטיחה להם חופש להביע את עמדתם בכל הנושאים הנוגעים להם ומוודאת שדעותיהם נלקחות ברצינות במסגרת השלטון, בשכונותיהם, בבתי הספר ובמשפחותיהם. תהליך בניית עיר ידידותית חייב לערב ילדים במסגרתו כשותפים פעילים ומיודעים.