כיצד הופכים עיר ל"עיר ידידותית לילדים"?

מתוך אתר "הקרן הישראלית למען יוניסף": 

1. תהליך בנייתה של עיר ידידותית לילדים הוא תהליך מעשי שחייב לערב את הילדים בתוכו. יישום המודל אינו יכול להגיע רק מלמעלה, אלא מצריך בניית שותפויות אמיתיות עם הילדים עצמם, עם המשפחות ועם שאר הגורמים שמשפיעים על חייהם של ילדים.
2. הניסיון מוכיח כי תהליך הבנייה יכול להתחיל בכמה אופנים:
   מלמעלה למטה - בהוראת ראש העיר או עפ"י החלטת מדיניות ממלכתית רשמית, תוך פעולה מתואמת להגעה לכל רמות האדמיניסטרציה וכל הפינות של העיר.
   או מלמטה למעלה - משכונה קטנה, ביוזמה של ילדים התובעים את זכויותיהם לשחק, לנוע בבטחה וכיו"ב, דבר המעיד על פוטנציאל ההתרחבות עירוני. ברב המקרים, יש שילוב של הגישות השונות.
3. במסגרת התהליך ניתן לפתח יוזמות נוספות ידידותיות לילדים דוגמת: בתי חולים או בתי ספר ידידותיים לילדים, פרויקטים סביבתיים להבטחת מים נקיים והיגיינה לילדים, הכלת קמפיינים של ילדים, ארגוני ילדים, ארגוני זכויות אדם וכו'.
   התהליך מצריך התחייבויות פוליטיות לצד פעילות מתוכננת ומוסכמת ברמת הממשל.
4. שותפות ילדים בתהליך - לילדים יש את הזכות להישמע ושדעתם תישמע ותקבל משקל בקבלת החלטות. תהליך העמדת הילדים במקום גבוה באג'נדה העירונית אינו פשוט משום שלילדים אין קול, אך דוגמאות פרקטיות, מהרמה השכונתית והקהילתית המדגימות את החשיבות ואת ההשפעה החיובית שיש למעורבות ילדים, יכולות לסייע בקבלת תמיכה לקונספט של ערים ידידותיות. לדוגמ, מעורבות ילדים בבניית מתקני משחקים, עיצוב של בתי ידידותי לילדים, התייעצות עם ילדים בבתי הספר בנוגע למדיניות התנהגותיות וכן הלאה.